בלוג

מנסה לפצח: איך משהו מנייר יכול להיות מוצר

לא יודעת למה דווקא המילים האלה מבקשות להכתב דווקא פה :+)
התחילה שנה חדשה, אני עובדת בגן וגם פה..
יש איזה מוצר מנייר שגם לפני שנתיים ממש ממש רציתי להגיע למצב שהוא יהיה משהו אמיתי שאני יכולה למכור ושהוא יהיה אצל עוד אנשים,
בשנה שעברה הייתי בטוחה שזה ממש משהו שעוד שנייה אני מסיימת את הפיתוח שלו וצ'אק הוא כבר באתר,
אבל הגעתי איתו למבוי סתום, ומה שנשאר זה כמה נסיונות שאני מאוד אוהבת ליד המסך שלי.

ועכשיו הוא הגיע שוב, היום הזה שבו זה נראה ש- וואוו פיצחתי את זה לגמריייייי
עליתי על משהו מטורף! ושזה כל כך עוד כמה סעיפים קטנים של עיצוב, אריזה, תמחור, חומרים – כבר מתפצח ויש אותו, הוא יוכל לקרות!
85% בסולם כמה אני קרובה למוצר.

אבל אז מגיע המחר של היום הזה, שהוא היום,
ובו כל המחשבות של אתמול נראות כמו חלום לא קשור,
לא ברור לי איך אני מכינה משהו מנייר שאפשר למכור אותו והוא מרגיש כמו דבר,
ומצד שני איך אני מכינה את זה מחומר אחר וזה לא מאבד את הפשטות והאותנטיות שלו / לא מזהם את הסביבה.. וכו וכו וכו

אז תיעדתי קצת בשני ציורים..
ופסל מנייר אני עוד לא מתייאשת ממך, והלואי ויום אחד תהיה ❤️.
שתהיה שנה טובה,
הלואי אמן :=)