הי, אני לילך
וזה בקצרה מה שאני עושה
נעים מאוד,
קוראים לי לילך תפילין,
הסקרנויות העיקריות שלי הם פרצופים, אנשים, הילדות ומה שנשמר ממנה כל החיים,
למידה מתוך הסתקרנות מחומרים ועשייה, ופתרון חידות של החיים דרך עיצוב.
נראה לי שזה הבסיס.
היה לי פוקס מדהים, הלכתי ללמוד תואר ראשון בעיצוב רב תחומי וחינוך,
ובערך 15 שנה אחריו אני יכולה להגיד שהסקרנות שלי תמיד נשארה מקפצת לה בתוך שתי שלוליות הבוץ האלה:
הייתי מאיירת ואנימטורית באתר 'בריינפופ',
נהייתי אמא ועברתי לעשות אנימציה באופן עצמאי- להעביר רעיונות דרך משהו שרואים שומעים,
הייתי מדריכה במוזיאון העיצוב בחולון,
ואפילו עשיתי איורים להצגת הילדים 'מופע זוגי' בתיאטרון המדיטק.
הייתה לי תקופה שבה הקדשתי את עצמי ליצירת אמנות,
ולסדנאות למבוגרים 'לצייר כמו ילדים',
ואז,
מתישהו ב-2014 התחלתי לכתוב ולערוך, לאייר ולעצב ספר, שהוצאתי בנובמבר 2020 בהוצאה עצמית במימון המונים וקוראים לו 'להעז, לצייר'.
בשנים האחרונות, סופסוף התגברתי על הביישנות והעזתי לקפוץ למים בעולם החינוך:
הייתי חונכת, מורה וגננת בבית הספר ובגן הדמוקרטי ברעננה,
אמא בחינוך ביתי במשך שנה ואני ממשיכה את המסע הזה בעולם החינוך גם עכשיו.
בנוסף, מאז 2012 אני לומדת, מסתקרנת ומתרגלת התמקדות -focusing, עוד דרך מהממת לחקור את העולם, את האנשים והרגשות שבו.
קרה לכם שרציתם להתחיל לעשות משהו,
משהו שחלמתם עליו הרבה זמן,
אבל גיליתם שאתם לא מצליחים?
זה כאילו שאתם נוסעים באופניים
ופתאום צץ לו הר של פחד
ביניכם לבין מה שאתם חולמים לעשות,
מין הר שקשה לעבור אותו …
בספר הזה נטפס ביחד, ילדים מבוגרים וענקים,
אל פסגת הר הפחד.
המסע הר הפחד שלנו, וגם אנחנו כבר נהיה מוכנים
להפרד מהחלום שצימח לו כנפיים
ולתת לו לעוף לעולם.
וכבר יהיו לנו כלים לטיפוס
על הרים אחרים של פחד שצצים בחיים.
קצת על עצמי
ועל המסע עם הספר
לפני חמש שנים הייתי בהריון כפול:
הייתה לי גם תינוקת בבטן, וגם וספר שצץ כמו ענן של השראה ולחש לי: תכתבי אותי!
גם הוא ביקש להיוולד.
בשנים מאז גם התינוקת נולדה וגדלה (חמסה שומבצל!) ,
וגם נוצר 'להעז, לצייר'.
דרך כל הפחדים שבדרך, הוא לא ויתר לי.
כתבתי את הספר בהתחלה בטושים על מחברות, ואז ערכתי, הקלדתי, מחקתי והוספתי, איירתי ועיצבתי אותו מחדש, במחשב.
במהלך הזמן היו תקופות שלא נגעתי בו, הייתי עסוקה בדברים אחרים.
ולפעמים כשרציתי לחזור אליו, כל מיני פחדים הצמיחו הרים בתוכי ולא הצלחתי להתקדם.
הייתי במצב האירוני שבו אני מפחדת לכתוב ולצייר את הספר שלי,
שהוא על איך להתגבר על הפחד מציור. :+) <– זה סמיילי חיובי
לקח לי זמן להבין שזו בעצם מתנה. שבכל פעם שאני נתקעת,
יש לי הזדמנות לנסות את מה שכתוב פה ולראות אם אני מצליחה…
ועכשיו סופסוף אנחנו (הספר ואני) רוצים להזמין אותך לקרוא אותו ולהמשיך איתו את המסע בדרך להגשמת החלומות שלך!
הספר מכיל 200 עמודים כתובים ומאוירים לכל הגילים.
הכנתי לו גם מחברת מסע, בת 66 עמודים, שמכילה את כל התרגילים שבספר ועוד עמודי תרגול, שמאפשרת לתרגל את כל מה שיש בספר, בלי לפחד לצייר בתוך ספר…
וגם, לחלוק את הספר עם שותפות או שותפים לדרך ואת המסע הפרטי לצייר ולכתוב בנפרד.